- קלון
- קַלּוֹן(calo) I proclaim. Y.Ab. Zar. I, 39c top, v. דיאו.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
קלון
Look at other dictionaries:
קלון — כתם, בושה, כלימה, ביזיון, חרפה, אי כבוד, עלבון, גנו … אוצר עברית
אות-קלון — סימן גנאי, אות קין, טלאי צהוב {{}} … אוצר עברית
בית-קלון — בית זונות, בית בושת {{}} … אוצר עברית
להמיט קלון — לבייש, להשפיל, להמיט חרפה … אוצר עברית
לוח קלון — רשימת הראויים לגנאי {{}} … אוצר עברית
ממיט קלון — מבייש, משפיל, גורם בושה גדולה {{}} … אוצר עברית
עבירה שיש עמה קלון — עבירה פלילית המונעת כהונה בשירות המדינה {{}} … אוצר עברית
כלם — 1 v. בויש, הובך, ביזו אותו, גונה, הולבנו פניו, הומט עליו קלון, הומטה עליו חרפה, עלבו בו, פגעו ב 2 v. לבייש, להביך, לגרום כלימה, להמיט חרפה, לבזות, להמיט קלון, להעליב, לפגוע, להלבין פני 3 v. להתבייש, להיות נבוך, לחוש כלימה, להתמלא בושה, להיות… … אוצר עברית
בושה — חרפה, קלון, בוז, זלזול, גנאי, קלס, גנות, דיראון, אשמה, בושת פנים, ביזיון, כלימ … אוצר עברית
בושת — חרפה, קלון, בוז, זלזול, גנאי, גנות, דיראון; איברי המין החיצוניים, מבושים, ערוו … אוצר עברית
בושת-פנים — בושה, כלימה, קלון, חרפה {{}} … אוצר עברית
